התפתחות מוטוריקה גסה בקרב ילדים



מהם הפעולות המערבות מוטוריקה גסה ?  מה כולל המונח מוטוריקה גסה? כיצד מתפתחת מוטוריקה גסה ? וכיצד לעודד התפתחות זאת במידה ומתעכבת?

התפתחות מוטוריקה גסה של ילדים בשנות הגן חשובה ונדרשת לתפקודם היומיומי. למעשה ניתן לומר שהתפקודים המוטורים הגסים הם הבסיס לישיבה נכונה והשתתפות בתפקודי יומיום ,פעילויות למידה ומשחק. הורים אינם תמיד מודעים למשל שילד עם חגורת כתפיים חלשה לא יכול ללמוד ולשחק באופן אופטימאלי מפני שבחלק לא קטן מהזמן הוא עסוק בלייצב את גופו בישיבה ליד השולחן או במשחק במרחב. הורים אחרים אינם תמיד מודעים לתסכול הרב שילדים חווים כשמנסים לשחק בכדור או לקפוץ בחבל ואינם מתקדמים הרבה למרות התרגול והרצון.

המושג מוטוריקה גסה הינו מושג נפוץ בתחום הריפוי בעיסוק והוא מתייחס ליכולת התנועה והשליטה בתנועות הגוף הגסות (הליכה, ריצה, קפיצה מיומניות כדור ועוד). מוטוריקה גסה הוא מושג הכולל מרכיבים שונים כגון יכולת שיווי משקל, קואורדינציה (תיאום), כוח, תכנון מוטורי ועוד. כול מרכיב שכזה כולל תתי מרכיבים אחרים. לדוגמה, קואורדינציה כוללת את תיאום בין שתי הרגלים, תיאום בין שתי הידיים, תיאום בין רגל ליד בצד אחד וכד'. שיווי משקל , מרכיב מוטורי אחר, כולל את היכולת לשמור על יציבות בישיבה או בעמידה, ללא תנועה (סטטי) או עם תנועה (דינמי).

היכולות המוטוריות הגסות מתפתחות כפונקציה של תקינות נוירולוגית, גיל, גיריה סביבתית ותיווך. ככל שהילד גדל כך שריריו מתחזקים ויכולתו לבצע פעילויות מוטוריות גסות בצורה מאורגנת ונשלטת גדלים. בד בבד מתאפשרת ומתחזקת התפתחות זאת עם גיריה הסביבתית (חשיפה למשחקים מוטורים גסים הכוללת אתגרים מתאימים) ותיווך רלוונטי. ככל שילד מתנסה באופן מדורג במשחקים ומשימות מוטוריות ומקבל תיווך מילולי או מוטורי מותאם הוא יוכל לשפרם ולשכללם. כיום ידוע שאפילו הדגמה של תנועה או תרגיל מוטורי עשויה לעזור לילד ללמוד אותה, היות וכאשר ילד מתבונן בתנועה או בתרגיל תאי המראה במוח קולטים מידע זה ועשויים לסייע  בשחזורו המדויק.

לא כל ילד מתפתח מוטורית בקצב ובאיכויות המתאימות לגילו. במידה ויש קושי במוטוריקה הגסה יתכן ונראה ילד מסורבל בתנועותיו, חלש או בלתי יציב. במצב זה חשוב לאבחן זאת בריפוי בעיסוק. מרפאה בעיסוק תוכל לאבחן מה הקושי המוטורי ומה מקורו. לדוגמה, הסיבה לכך שילד מתקשה בביצוע תרגלי ספורט או ריקוד יכולה להיות קשורה לקשיי תכנון תנועה, קשיי קואורדינציה, קשיי תגובות שיווי משקל או לקשיים משולבים. בנוסף, יתכן ולילד זה ישנם חסרים תחושתיים (תחושת גוף פנימית נמוכה שאינה מספקת משוב על תנועות גופו ובכך מקשה על תכנון התנועה הבאה). אפשרות נוספת היא שלילד יש קושי קוגניטיבי (כגון קושי בזיכרון עבודה) המעכב את יכולת זכירת רצף התנועות בתרגיל או בריקוד.

בטיפול בקשיים מוטורים חשוב להבין את הצורך לאבחן את מקור הקושי המוטורי , הקוגניטיבי, הניהולי או המשולב כדי לטפל בו באופן ממוקד ויעיל. בנוסף, חשוב שהורים יבינו שלא כל הפעלה מוטורית גסה, תיווך או הדגמה ישפרו את יכולותיו המוטוריות של הילד. בהקשר לכך מומלץ לקבל הדרכה ממרפאה בעיסוק ודרכה להבין מה המקור לקשיים המוטורים התפקודיים, כיצד ניתן לשפר את התפקוד המוטורי ביעילות (בעזרת תרגילים מוטורים ומשחקים ספציפיים) ומה התיווך ודירוג התרגילים שיסייע לילד ושיסלול את הדרך לתפקוד מוטורי מוצלח.

בשנים האחרונות ישנם מחקרים שאף תומכים בהדרכות של מרפאות בעיסוק למורים בכיתה ואף למורים לספורט בבית הספר כדרך לקידום תפקודו המוטורי של הילד במסגרתו.

אורית פינצ'בסקי
מרפאה בעיסוק לילדים , M.Sc
מכון התפתחות הילד – ריפוי בעיסוק

צרו איתי קשר: