מי צריך רטלין



מי צריך רטלין

המאמר מבוסס על מידע של קופת חולים כללית ועל מאמר בעיתון ישראל השבוע

ד"ר ישראל רוזנבאום מומחה לרפואת ילדים ומנהל מרכז בריאות הילד פלוטקין בכללית מחוז ת"א-יפו  אומר כי בין שלושה לחמישה אחוזים מילדי בית הספר נוטלים ריטלין.

הסימפטומים נחלקים לשלוש קטגוריות-הפרעות קשב, היפראקטיביות, והתנהגות אימפולסיבית (התפרצות). האבחון נעשה על סמך ספר אבחנות פסיכיאטרי המקובל בעולם. למשל סימנים לחוסר תשומת לב- כאשר הילד יושב בכיתה ולא שם לב מה קורה סביבו, מדברים אליו והוא בוהה או לא מסתדר עם מטלות בית הספר.

היפראקטיביות- מדובר בילדים שזזים כל הזמן שהם יושבים על הכיסא, קמים מהכיסא והולכים, וכל דבר מסיח את דעתם.

אימפולסיביות- למשל הילד קופץ ונותן תשובה לפני השאלה, מתפרץ.

לדברי ד"ר רוזנבאום כדי לתת לילד מרשם לריטלין, צריך שהסימנים יימשכו שישה חודשים, ושיהיה מצבור של לפחות שישה סימנים שונים. כדי לאזן נותנים גם שאלון למורים וגם להורים.

כלי אבחון של הרופאים הוא מבחן שבודק את יכולת הקשב, ואם קיימת השפעה חיובית לאחר מתן הריטלין.

ד"ר רוזנבאום אומר שילדים ללא טיפול הם פשוט מסכנים, והוא לא מכיר טיפולים אלטרנטיביים שעוזרים. השימוש בריטלין עולה לאחרונה כי זה בעיקר שיש יותר אבחונים. המורים יותר מודעים ומעורבים, וגם הסביבה כולה יותר מודעת להפרעות.

התרופות הקלאסיות מכילות חומר מעורר שבאופן מוזר מרגיע את הילדים האלה. הריטלין היא תרופה טובה שהיתה לה מערכת יחסי ציבור לא טובה, כיון שאצל חלק מהילדים נוצר דיכוי תיאבון, או עיכוב קל של הגדילה. אולם הדבר מסתדר במהירות. הטיפול אצל רוב הילדים משפר את יכולתם והם מתקדמים בכל התחומים.

המתנגדים טוענים כי יש שימוש מופרז באבחנה. כל ילד עם בעיה ישר מניחים שיש לו הפרעות קשב וריכוז, אבל המציאות מורכבת הרבה יותר. לילדים יש גם בעיות רפואיות, בעיות שמיעה, קשיי הבנה, ולפעמים גם צרות בבית. יש גם ילדים שפשוט לא מתעניינים במקצוע מסוים. אין בעיה שילדים עם הפרעה מאובחנת יטופלו בריטלין, אבל האבחון צריך להיות מדויק. לפעמים בגלל חוסר סבלנות לא נותנים מספיק מקום לאבחנה. זה הביא למגפה הזו. לא מגפה של ריטלין אלא מגפה של אבחון מוגזם.

צרו איתי קשר: