התמודדות עם ילדים היפראקטיבים



התמודדות עם ילדים היפראקטיבים

התמודדות עם ילד היפראקטיבי אינו מצב פשוט אך ישנם דרכים שמאפשרים להתמודד עם הילד בצורה מתאימה יותר לצרכיו וצרכי הסביבה. ילד היפראטיבי הוא ילד שזקוק לכמות ותדירות תנועה רבים מאוד. ילדים היפראטיביים נמצאים הרבה מאוד בתנועה וכשנדרשים לשבת לאכול, לשחק משחק מובנה או לבצע משימות גרפו מוטוריות לעיתים קרובים מגלים קושי לווסת את תנועות הגוף ולהמשיך לשבת לטובת התפקוד הנדרש. הצורך התנועתי הינו נוירולוגי, מגיע מתוך הגוף, ולרוב אינו תוצר התנהגותי. כמובן שמצבים רגשיים סוערים כמו לחץ, תסכול או לחלופין שמחה והתרגשות חיובית יכולים גם כן לעורר יתר תנועתיות.

הורים לילדים היפראקטיביים מוצאים את עצמם לא פעם במצוקה מתוך קושי לספק את צרכי הילד ומהקושי של הילד להתנהל בתפקודים שונים וסביבות שונות. בכתבה הקודמת הסברתי על שני כללי האצבע המתייחסים למצבים בהם יש או אין צורך להפסיק את תנועתיות הילד. בטיחות הילד וסביבתו לצד הפרעה לסובבים לו הוסברו כקווים מנחים. להמשך קריאה קראו : ילד עם קוצים בתחת

התמודדות עם ילדים היפראקטיביים בריפוי בעיסוק כוללים עבודה במישורים הבאים
תגובות הוריות להפסקת תנועה והמשכה – האם להפסיק תנועה של ילד ומתי
חוויות ותפיסות של ההורים את תנועתיות הילד (הצפת תסכול, חשש מפגיעה בעצמו באחר וכד')
חוויות ותפיסות של הגננת והאופן שבא לידי ביטוי התנועתיות בגן, האם מפריעה, מעכבת ואיך מנוהלת בגן
תנועתיות הילד בבית האם מפריעה, איך מנוהלת ומנותבת בצורה חיובית
בניית הרגלים, שגרות ופעילויות המערבות תנועה בצורה תחומה, מאורגנת ומועילה
עיצוב סביבה בגן ובבית המאפשרות ניתוב צרכי תנועה
יצירת אביזרים ותחליפים לתנועה, התאמת אביזרי עזר
שילוב למידה עם תנועה למניעת איחור ברכישת מיומנויות – מסתבר שבגיל הצעיר אפשר לשלב

דוגמאות לעבודה עם ילדים והורים בריפוי בעיסוק
הורים רבים רוצים להרגיע את ילדיהם ההיפראקטיביים. חשוב לסייע להם להבין כי הצורך התנועתי הוא נוירולוגי ואינו התנהגותי ותפקיד המבוגר הוא לסייע לילד לאפשר את התנועה בצורה בטיחותית, מאורגנת, חיובית ומטיבה לילד ולסביבתו.

לא מונעים מילד היפראקטיבי תנועה אלא מארגנים אותה – לדוגמא, אם הילד נוטה להכניס דברים לפה (צורך רב בגרייה בפה), כדי קודם כל להפחית פעולות בלתי רצויות בפה מאפשרים ללעוס מסטיק ומתאימים אביזרים, מאכלים המספקים גריית פה עמוקה לצד תרגילי מגע עמוק בפה ומשחקי תנועות פה. במקביל מסבירים לילד את הצורך להמנע מהכנסת החולצה והעפרונות לפה ומתווכים לו תמיד את החלופות. כך לדוגמא, כשאתה מרגיש שאתה צריך משהו לפה, מה מותר ומתאים להכניס ? אם אינך יודע, גש לקופסת הדברים לפה ובחר משם. לצד שני אלו חשוב לגשת לאבחון רגשי ולבדוק האם מקור הגירייה בפה ורגשי וצריך להיות מטופל במישור נוסף. ילדים רבים עם קשיים רגשיים מתעלים רגשות שלילים לתנועתיות פה.

לומדים ומשחקים בשילוב תנועה – בטיפולי ריפוי בעיסוק בונים פעמים רבות מסלולים מוטורים הכוללים משימות שונות. המשימות יכולות להיות שילוב של משימות מוטוריות ולימודיות. דוגמא למסלול יכול להיות קפיצה מעל 5 חבלים, מעבר לאזור קליעה למטרה ולאחר מכן ישיבה ליד שולחן והעתקת שורה של 4 אותיות עם קווים אלכסוניים. לאחר שנגמרת השורה חוזרים שוב לתחילת המסלול. השילוב של למידה ותנועה מאפשר לילד לקבל את הגרייה התנועתית לה זקוק לצד הזדמנות ללמידה מאורגנת ותחומה בזמן.

באופן כללי ככל שהורים ישלבו יותר תנועה בשגרות וההרגלים והתפקוד היומיומי יוכלו להתמודד בהצלחה עם ילד היפאקטיבי.

להדרכה מלאה פנו לאבחון ריפוי בעיסוק באזור מגורכם או להדרכה בזום.

אורית פינצבסקי
מרפאה בעיסוק

 

צרו איתי קשר: