ריפוי בעיסוק – האם אפשר לקרוא לזה חוג כדאי לא לפגוע בילד ?
הורים רבים אינם רוצים שילדם ידע או יחשוב שהוא מגיע לטיפול ריפוי בעיסוק. הם רוצים שהטיפול יקרא חוג.
רוני, אמא של שני בת ה-5 משתפת "אני לא רוצה ששני תדע שמדובר בטיפול ריפוי בעיסוק כי אז היא תחשוב שמשהו לא בסדר איתה. חוץ מזה אם היא תספר לילדים אחרים בגן או לגננות אז גם הם ידעו שיש לה בעיות והם עלולים להתייחס אליה אחרת . זה עלול לגרום לה להרגיש רע לגבי עצמה. תגידי לה שמדובר בחוג. שירה, אמא של רותם דווקא רוצה שבנה בן ה-7 ידע שהולך לטיפול ריפוי בעיסוק . לא עושים דברים מאחורי הילד. ילדים יודעים דברים גם אם לא מספרים להם. חשוב להיות כנה עם הילד ולהסביר לו לאן הולכים ולמה. הכנות הזאת היא בריאה ונכונה ולא צריך לראות בה משהו שלילי.חוץ מזה לכולם יש בעיות ואין מה להתבייש שמטפלים בהם.
פעמים רבות כאשר ילד מתחיל טיפול ריפוי בעיסוק והדבר מתגלה באמצעות הילד או ההורה לסביבה הקרובה (הגננות, המורים ובני גילו של הילד). גילוי זה יכול לעורר את הילד וסביבת הילד לגבש עמדה בעייתית. ילדים יכולים לתייג את הילד כבעייתי, חלש או כבעל קשיים. תיוג זה עלול להוביל ליחס שלילי בקרב בני הגיל, דרישות נמוכות יותר או יחס שונה לטוב או לרע על ידי הגננת/הסייעת,המורה או קבוצת השווים. הילד חש את יחס זה ומצב זה לצד המודעות הגוברת לקשיים ולליקויים עלול ליצור דימוי עצמי שלילי.
במקרים אחרים ובעיקר בגיל צעיר הורים לפעמים מסתירים מהילד וממערכת החינוך את הטיפול. לעיתים קרובות מתוך רצון לגונן על הילד. לפעמים מבקשים מהמטפל לקרוא לטיפול חוג, לעבוד על מטרות הטיפול בעקיפין ולא ליצור קשר עם הגן או בית הספר. מצב זה אומנם מאפשר לילד להתחמק בצורה זאת או אחרת מגילוי וחשיפהשל קשייו ,אך מאידך יוצר גישה עקיפה ובלתי כנה מול הילד
קווים מנחים בתפיסת הטיפול והצגתו בפני הילד:
כנות בפני הילד
לא משנה אם תקראו לטיפול חוג או טיפול. חשוב שהילד יבין שהמפגש יתמקד בהבעת עוצמותיו ובקידום תחומי התפקוד בהם מתקשה. אין טעם להסתיר ולטשטש תחומים שבהם הילד מתקשה. במקרים רבים הילד מודע לתחומי הקושי וחושש מהם גם אם אינו יודע להמלילם. דווקא גישה ישירה ותומכת מלמדת את הילד להתמודד בצורה ישירה עם קשייו ונוטעת בסיס ישר ואמיץ להתמודדות. חשוב להסביר לילד שתחומי קושי או חולשה קיימים אצל כולנו וכי אין שום סיבה להתבייש בהם.
גישה דינמית (לעומת סטטית)
קשיים תפקודים בתחומים שונים הם מצב זמני. המטפל והטיפול בא להוכיח לילד דרך התנסויות חיוביות כי הילד יכול לרכוש מיומנויות וכלים לשפר את תפקודו בתחום ההתארגנות, הכתיבה או המוטוריקה. חשוב להסביר לילד כי גם אם קשה לו עכשיו לבצע תפקודים שונים בעזרת כלים ומיומנויות שירכוש בטיפול, יוכל לבצעם בקלות רבה הרבה יותר אם יהיה פתוח ללמידה. על פי גישה זאת קושי בתפקוד הוא מצב זמני ולכן אין לחשוש או להסתיר אותו.
התמקדות בתהליך ולא בתוצר
כיום ילדים ומבוגרים רגילים להשיג ולקבל דברים באופן מיידי ומהיר. דרך הטיפול לומד הילד לעבוד, להתמיד ולרכוש כלים ומיומנויות על מנת להתגבר על קושי או לשפר מיומנויות. התנסות זאת הינה חשובה היות והיא תורמת להכין את הילד למפגש עם החיים האמיתיים (שם צריך להתמיד ולהשקיע כדי לקצור פירות).
מבוגרים גם ילדים צעירים צומחים ממצבי קושי , חולשה או אתגר המלווה בתיווך מתאים. כך הם לומדים להיות מודעים ליכולותיהם, רוכשים כלים לשיפור מיומנויות, מתרגלים ורואים שינוי. מדובר בתהליך קוגניטיבי ורגשי אדיר שמלמד ילדים מהו מאמץ, תהליך וראיה דינמית. לאור כל זאת מומלצת גישה כנה ובונה של ראיית הטיפול ותוצאותיו, ללא קשר לשם שנותנים לו.
אורית פינצבסקי
מרפאה בעיסוק