ריפוי בעיסוק ומיומנויות חברתיות בגיל הגן ובית הספר

ריפוי בעיסוק ומיומנויות חברתיות בגיל הגן ובית הספר

חשיבה אגוצנטרית

4.8.2010

האם הגננת מספרת לך כי ילדך מרביץ לילדים אחרים? האם המורה קוראת לך לשיחה בבית הספר כי בנך מקלל ילדים בכיתה?, האם הבת שלך נעלבת ובוכה בקלות מילדים בני גילה? האם מתוך דבריו של בנך את מבינה שהוא מאוד בודד בבית הספר ואין לו חברים?

מסגרת הגן ובית הספר דורשת מהילדים להתמודד לא רק עם אתגרי חשיבה ומוטוריקה אלא גם עם אתגרים חברתיים, המחייבים קוגניציה חברתית. המושג קוגניציה חברתית מתייחס ליכולות והכישורים החברתיים המאפשרים לילד להשתתף ולהשתלב בסביבתו האנושית. כמו קוגניציה רגילה, חלק מהיכולות החברתיות נרכשות ונלמדות דרך חשיפה (מפגשים חברתיים, נורמות תרבותיות) וחלק קשורות למאפיינים אישיים של הילד וליכולתו ללמוד מהתנסויות חברתיות.

כשמדברים על קוגניציה חברתית עוסקים לרוב במיומנויות הבן אישיות של הילד. ואולם, מה שפחות מודגש ואולי לא פחות חשוב היא העובדה שקוגניציה חברתית מבוססת לפחות בחלקה על קוגניציה רגילה. אי לכך אם לילד קשיי קשב, קשיים קוגניטיביים או איחור בהתפתחות הקוגניטיבית הדבר עלול לפגוע בקלות בתפקודו החברתי.

אחת הסיבות המרכזיות לקשיים חברתיים, בעיות התנהגות וקונפליקטים היא חשיבה אגוצנטרית נוקשה. סוג חשיבה זה מתבטא בנטייה לראות דברים מנקודת המבט האישית מבלי לראות, להבין ולקבל את נקודת מבטו של האחר על מכלול צרכיו, מחשבותיו ורגשותיו. החשיבה האגוצנטרית אופיינית לילדים בגיל הרך (גילאי 3) ופוחתת עם העלייה בגיל והחשיפה לתיווך. חשיבה זאת מייצרת מקור אין סופי למצבי ריב וקונפליקט בכל הגילאים.

ילדים עם חשיבה אגוצנטרית נוקשה יתקשו לתפקד חברתית עם בני גילם ואף גדולים מהם היות ולא יצליחו לחשוב על צרכיהם ורצונותיהם של הילד או האדם השני. ילד אחד עלול להיות שתלטן ולקבוע כל דבר בכל משחק עם ילדים אחרים. ילד זה לא יעלה על הדעת שלילדים האחרים יש רצונות משלהם במשחק ( כי חשיבתו תתמקד רק ברצונותיו שלו ) . ילד שני עלול להיעלב מחבר שנתקל בו בטעות היות ויראה רק את הפגיעה הפיזית ולא את כוונת החבר. ילד שלישי עלול להיות בודד משום שמבקש מהילדים בגן לשחק איתו באותו משחק שוב ושוב למרות שהם אינם רוצים לעשות זאת. ילד זה יראה את העניין והכף במשחק ולא יחשוב כלל על האפשרות שמשחק זה לא מעניין את הילדים אחרים.

החשיבה האגוצנטרית או העדרה מושפעת מאוד מתהליך חשיבתי הנקרא יכולת ייצוג פנימי, היכולת לשים את עצמי בנעליו של הילד שעמו אני באינטראקציה ולנסות לחשוב כיצד הוא חושב ומרגיש. היכולת הזאת מתפתחת עם הגיל (היות ודורשת רמת הפשטה גבוהה), אך תלויה לא פחות בתיווך של אדם מבוגר. תיווך שיעודד את הילד לדמיין את נקודת המבט של הצד השני. מהניסיון המקצועי ניתן לומר כי ככל שילד ישמע (מאדם מבוגר) מה הצד השני חושב ומרגיש במצבי ריב וקונפליקט, וככל שיתבקש על ידי המבוגר לדמיין שהוא הילד השני בריב (לאחר ריב לא במהלכו), כך תפחת האגוצנטריות והפתיחות להקשבה, פשרה, וויתור וקבלת הזולת תגבר. זה לא יקרה ביום אחד, גם לא ביומיים אך עם הזמן והתרגול זה ילך וישתפר.

במידה וילדכם מציג קשיים חברתיים (ילד בודד, שתלטן, לא נעים, בעל התנהגות לא מותאמת וכד') מומלץ לקבל הדרכה ממרפאה בעיסוק או מטפלת רגשית כדי להבין מה הסיבה א הסיבות לקשייו החברתיים. מההדרכה ניתן יהיה להבין את המקור לבעיה ( חשיבה אגוצנטרית נוקשה, העדר גבולות, צורך בשליטה עקב קשיים קוגניטיביים ועוד'). במקביל מומלץ לשקול אפשרות לשלב את הילד בקבוצת ריפוי בעיסוק העוסקת בקידום מיומנויות חברתיות או בטיפול פרטני העוסק בשיפור תפיסה חברתית ומיומנויות תקשורת חברתית

אורית פינצ'בסקי
מרפאה בעיסוק לילדים, M.Sc
ריפוי בעיסוק לילדים