האם יותר מדי מסכים הם בהכרח פחות מדי התפתחות וחינוך בגיל הרך ?
התפתחות ילדים וחשיפה למסכים בגיל הרך
מחכים לאבא שיגיע לאסוף עם האוטו ונותנים לילד את האייפון. מחכים לאמא שתבחר נעלים בחנות ונותנים לילדה את הטאבלט ? הנסיעות ברכב ארוכות אז מתקינים לילד מסך טלוויזיה. חס וחלילה להתמודד, לדבר, להעסיק את עצמו, להשתעמם או להמתין בסבלנות. האם אנחנו ההורים מלמדים את הילד להתמכר למסך עבור כל פעילות, עיסוק ובידור ? מה עלולות להיות עוד התוצאות של מסך כפתרון על ושעות מסך רבות בגיל הרך ?
תפיסות מציאות בעייתיות
הבעיה הראשונה שמתפתחת מחשיפה רבה למסכים היא גידול דור שמשתעמם מהר ממציאות אוף ליין ואינו מסוגל להתמודד איתה היטב, שהרי המציאות און ליין תמיד יותר מגרה, מרשימה, מהירה ומותאמת אישית. למה להקשיב לסבתא שהיא מספרת על היום שלה ולא לשחק במשחק האהוב בטבלט ? כך גדל דור אגוצנטרי שלא רק מתקשה לחכות בתור, להמתין לזולת, להקשיב ולהבין סיטואציות חברתיות (שהרי כל אלו דורשים סבלנות) אלא אינו מבין כלל למה צריך לעשות את כל אלו. הרי במחשב/ מציאות האון ליין לא צריך לחכות, הכל קורה מיד בלחיצת כפתור.
התפרצויות זעם וסף תסכול נמוך
ילדים רבים אינם מסוגלים לחכות בסבלנות להוריהם מבלי שיהיה מסך שיעסיק אותם. ואנחנו ההורים נוטלים מהם את היכולת הזאת כל פעם שאנחנו נותנים להם את האיפון ואומרים להם "קח, שחק, בזמן שאני מדבר… או בזמן שאנחנו מחכים ל….
זה הכי קל ונוח אבל הילד צריך ללמוד לחכות, להמתין בסבלנות. זאת מטרה ראויה וחינוכית. לא כל החיים והרצונות שלנו מגיעים באופן מיידי. כך נוכל ליצור לילד תפיסת מציאות נכונה בה מחכים לאנשים, לשירותים ומוצרים ולא מקבלים אותם מיידית ברגע שחושבים עליהם. זה נקרא דחיית סיפוקים. איפוק ואותו מציגים בעיקר בהתנסות אוף ליין.
תלות במסכים לבידור ותעסוקה
אם נפתח לילד טלוויזיה או טבלט כל פעם שנרצה להעסיק או לבדר אותו , הילד לא ילמד להיות עצמאי במשחק ותעסוקה עצמאית. הוא יפתח תלות בצפיה במסך ותפיסה שרק איתו הוא צריךכדי לשחק. והאם זה המצב ? ישנם ילדים שגדלים בלי מסכים ויודעים להעסיק את עצמם ולשחק שעות וימים. משחק עצמאי הוא דרך לפתח שפה, חשיבה יוצרת וקשרים חברתיים. עצוב לראות כל שנה ילדים שלא יודעים להפעיל את עצמם ללא מסכים והופכים להיות פסיביים יותר ויותר בגופם ומחשבתם.
השמנה וירידה ביכולות מוטוריות
לשעות המסך הרבות בגיל הרך יש מחיר פיזי כבד. יותר ויותר ילדים מבלים יותר ויותר זמן מול מסך על חשבון משחקי כדור, תנועה וריקוד. קיים קשר מחקרי ישיר בין ריבוי שעות מסך למיעוט שעות תנועה. מיעוט שעות תנועה מקושר להשמנה ולעיתים לבעיות נפשיות שהרי התנועה שומרת עלינו ומסייעת לויסות מצב רוחנו. ריבוי שעות מסך בא לעיתים על חשבון פיתוח יכולות מוטוריות דרך פעילות פיזית כלשהי או המצאות בתנועה באופן כללי.
הגבלת שעות מסך לילדים
לסיכום, כבר בגיל הרך יש להגביל שעות חשיפה למסכים אצל פעוטות וילדים עד שעה ביום. גם אם הם נראים לכם ביביסטר מצויין בזמן שאתם מדברים, קונים או עסוקים בדבר אחר, לא חייבים להשתמש בהם. ילדים צריכים לעבור חוויות מציאותיות של שיחות, טיולים, משחקים ממשים וגם חוויות של המתנה.אל תמנעו מהם את זה על ידי מתן מסך בכל הזדמנות. אם אחד ההורים עושה זאת והשני מתנגד קיימו שיחות תדירות בנושא כדי לבסס קו אחיד ועקבי מול הילדים.
אם תתנו להם את המסך ללא הגבלה או הגבלה מועטה אל תתפלאו שבגיל 12 המסך של הילד הוא כמעט כל עולמו. אל תתפלאו שהילד לא קורא ספרים, לא יכולים להתבטא בכתב, אין לו ידע עולם והוא חסר מיומנויות חברתיות. המסך פשוט גזל ממנו את כל הזמן לפתח את אלו.
