ילד שלא משחק לבד
הילד בן ארבע או חמש ואינו משחק לבד ? צריך כל הזמן שיפעילו אותו ? ישנן מגוון סיבות (קוגניטיביות, רגשיות, מוטוריות) למה הילד לא משחק לבד, למה אינו יוזם משחק עצמאי לבד בבית ? לצד לשאלה זאת צריך להגדיר מה הצפייה שישחק לבד (כמה זמן, באיזה משחק ובאיזה מצב עירנות או חלק מהיום).
אם תקחו רגע לחשוב על הנושא, תבינו שלשחק לבד מצריך הרבה כישורים קוגניטביים ורגשיים. צריך להתנתק מההורים ומהצורך בהם, דבר שלעיתים קשה (במידה והילד מרגיש שהוא זקוק רגשית להורה). ילדים שחווים מריבות בבית, ילדים שחווים קשיים בגן, ילדים שחווים גרושים וילדים בנסיגה רגשית כלשהי לעיתים יתקשו להתנתק מההורה ולשחק לבד. הם ירצו אותו איתם לידם לשם הגנה, הכלה ועיטוף. גם אם אין סיבה רגשית להצמדות להורה, משחק עצמאי וחופשי דורש פעמים רבות יצירת תסריט, מאין סכמה של התרחשות. לדוגמא, אם ילדה רוצה לשחק עם הבובות במשחק סימבולי או עם כלים בהכנת אוכל היא צריכה לבנות יצוגים לפעולות השונות ורצף של אירועים שייצגו תרחיש. ילדים עם קשיי קשב, קשיי שפה וקשיים קוגניטיביים שונים עשויים לגלות קושי בעשיה זאת שכן הם מחייבים סדר וארגון מחשבתי. גם משחקים פשוטים יותר כמו לשחק בקוביות דורש ארגון רעיון ותכנון (מה לבנות, איך ובאיזה קוביות להשתמש).
ילדים עם הפרעות קשב וריכוז יכולים להנות ממשחק חופשי לבדם ( עם בובות, קוביות או הרכבות ) אבל יתקשו לשחק באופן עצמאי במשחק קופסה מובנה עם חוקים. לעיתים אין לילדים אלו את הסבלנות, הבגרות הרגשית, הרגלי המשחק והלמידה הנדרשים לכך. אבל זה לא אומר שלא יהיה להם. זה עשוי להגיע עם ההתפתחות, הבשלה רגשית, החשיפה למשחקים אלו וכמובן התיווך. ילדים עם קשיים גרפו מוטורים ו/או מוטורים לרוב לא יזמו פעילות עצמאית הכוללת ציור, צביעה, מניפולציות תוך ידניות ועוד. על מנת שישחקו במשחקים אלו נדרש תיווך ומשחק עם ההורה או המרפאה בעיסוק.
