מוכנות רגשית לכיתה א'
בעיית בשלות רגשית או מאפיינים אישיותיים של הילד ?
האם הילד לא בשל רגשית, האם יש לו קשיי התפתחות הקשורים לבשלות רגשית מאוחרת או שיש לו קשיים רגשיים חברתיים שאינם קשורים לבשלות ואיך כל זה קשור להחלטה האם לעלות או לכיתה א' או להשאיר שנה נוספת בגן
כמעט כל הורה שהתלבט האם לעלות את בנו לכיתה א' או להשאיר שנה נוספת בגן נתקל במושג הבשלות הרגשית. "הוא לא בשל רגשית" לכיתה א' טוענת הגננת או הפסיכולוגית לכן כדאי להשאיר שנה נוספת בגן, כן את זה שמענו ונשמע הרבה. בשלות רגשית הוא מושג ששמו מרמז על משמעותו. כפי שפרי בשל מסמן את בשלותו על ידי צבעו או נפילתו מהעץ גם ילדים מסמנים בשלות רגשית. הבשלות הרגשית מתבטאת ביכולת דחיית סיפוקים טובה, התמודדות עם תסכול, עמימות, שינויים, לקיחת אחריות ועמידה רגשית במשימות חדשות, קשות ומאתגרות המחייבות ויסות רגשי.במידה מסוימת אפשר לראות בבשלות הרגשית יכולת ניהול רגשית שמאפשר לילד ולהתמודד עם מציאות מלאת בעיות, תסכולים ואתגרים. ילד בשל רגשית יכול להתמודד רגשית עם שינויים בתוכנית היום, משימה מורכבת או בלתי מובנת בכיתה או דיבור בפני הכיתה וזאת מבלי לחשוש, לבכות או להתייאש בקלות.
גורמים רבים יכולים להשפיע על בשלות רגשית מאוחרת. סיבוכי הריון,פגות ובעיות התפתחות יכולים להאט את קצב ההבשלה הרגשית ולעודד את ההנחה כי שנה נוספת בגן תיתן לילד להתפתח בקצב שלו מבלי לדרוש ממנו דרישות שכלל אינם מוכן אליהם רגשית. הורים לילדים עם קשיי שפה ותקשורת, ילדים עם סימנים להפרעות קשב וריכוז, קשיי למידה בוחרים לפעמים להשאיר את ילדיהם שנה נוספת בגן כדי לתת לילד להתפתח בקצב שיותר תואם את המקום הרגשי שבו נמצא. במקרה הזה ההחלטה להשאיר נובעת מהידיעה שבשנת הגן הנוספת תעשה עבודת הכנה שפתית, עבודה קוגניטיבית לצד תמיכה רגשית בגן בבית ובטיפול. אכן פעמים רבות מדובר בהחלטה מבורכת. זאת מתבטאת בשנת מתנה, שנה שבה הילד סוגר פערים קוגניטיביים ו/או שפתיים לצד צמיחה רגשית המתבטאת בתחושת מסוגלות ולקיחת אחריות משופרת.
ואולם, לא תמיד התמונה ברורה. ישנה קבוצה של ילדי גיל גן חובה שמציגים יכולות קוגניטיביות תואמות גיל (מאפשרות עליה לכיתה א') ללא בעיות שפה וקוגניציה עם או ללא סימנים לקשיי קשב המציגים תמונה של קשיים רגשיים. במצב זה חשוב לנסות לעשות את ההבחנה האם הקשים הרגשיים קשורים לבשלות רגשית ולפיכך שנה נוספת היא זאת שתתרום למוכנות לכיתה א' או שמדובר בכלל במצב אחר שבו שנה נוספת באותו גן כלל לא תתרום דבר ואף עלול להזיק.מצב זה קורה לפעמים כשמדובר בתמונה רגשית הקשורה למאפיינים עקביים של תכונות אופי. כך לדוגמא, ילד עם סימנים להתנהגות מרדנית המציג קושי בקבלת גבולות,קשיי משמעת לבעלי סמכות, התנהגויות דווקא לילדים ומבוגרים, התנהגויות של שתלטנות, ותוקפנות לא תמיד יפיק משנה נוספת בגן. אם הילד הזה קוגניטיבית בשל לכיתה א' שנה נוספת בגן עלולה לשעמם אותו בתכנים ובדרישות. במקום הזה של שעמום שנה נוספת עלולה להוציא ממנו אף יותר התנהגויות מרדניות ומתריסות. דווקא אתגר קוגניטיבי מותאם בכיתה קטנה עשוי למקד אותו במקום אחר, לאפשר לו חוות הצלחות לימודיות שיובילו להעצמה רגשית, חיזוק תחושת מסוגלות ואף למיתון התנהגויות מרדניות. במקביל מה שילד כזה צריך הוא טיפול רגשי חברתי שיספק כלים להבנה ומיומנויות חברתיות. ילד כזה צריך ללמוד איך לפתור בעיות חברתיות, איך להשיג דברים מילדים אחרים ללא ריב ואלימות. שנה נוספת בגן לא בהכרח תשיג את הדברים האלו, קבוצה למיומנויות חברתיות לצד הדרכת הורים עשויה להתניע את השינוי הרגשי חברתי. אצל ילד עם תכונות אופי "בעייתיות" וקשיים רגשיים מובנים באופיו, הבעיה היא לא בבשלות הרגשית. הקשיים יופיעו כחוט השני לאורך שנות בית ספר ויהיה צריך לתת להם מענה באמצעות טיפול רגשי הכולל הדרכות הורים, הדרכת מחנכות ועבודה עם הילד לצד שילוב בקבוצות של מיומנויות חברתיות הרלוונטיות לקשייו.
לא פעם כדאי לשמוע את דעה שונה, זאת שאינה מתיישבת עם דעת הגננת שבטוחה שהילד אינו בשל רגשית וכבר תייגה את הילד ככזה וכזה. כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע חיצונים שאינם שייכים או מכירים את המסגרת והילד. אבחון של הילד והתייעצויות עם איש המקצוע כזה יכול לספק חוות דעה נוספת ושיקולים שכלל לא נלקחו בחשבון.
אורית פינצבסקי
מרפאה בעיסוק
