ריפוי בעיסוק

מקצוע הריפוי בעיסוק מתחלק בהגדרתו לשני מישורים:

המישור הראשון
המישור הראשון הוא הטיפול הישיר והממשי בריפוי בעיסוק.ריפוי בעיסוק הוא שימוש בפעילות מגמתית,או התערבות המשמשת להשגת תוצאה תפקודית המשפרת בריאות,מונעת פציעה או נכות,ואשר משפרת,משמרת, או משחזרת את הרמה הגבוהה ביותר האפשרית של עצמאות המטופל.

הכלים מקצוע ריפוי בעיסוק
הריפוי בעיסוק משתמש בכלים, מיומנויות, כישורים, תצפיות והערכה כדי להגיע למקסימום שיפור בתיפקוד המטופל.
הכלים שבהם משתמש המטפל מגוונים ומשתנים על פי מידת הידע, הטכנולוגיה והיצירתיות של המטפל מצד אחד, ומצבו של המטופל מאידך.

מטרות מקצוע ריפוי בעיסוק
המטפל בריפוי בעיסוק מציב לעצמו מטרות המשתנות בהתאם למטופל ומצבו אך כוללות אלמנטים קבועים:
פיתוח תודעה בקרב המטופל לגבי בריאותו.
פיתוח כישורי הסתגלות למצבו הלקוי ולמצבים שהשתנו בעקבות מצבו החדש (במקרה של מטופל שמצבו הלקוי אינו מולד אלא נרכש)
מניעה של חוסר תיפקוד ודגש נרחב על חזרה לפעילות יום יומית בעלת ערך (עבודה) או כל פעולה אחרת, אשר תחזק את תחושת נחיצותו במקום.
השגת עצמאות ברמה הגבוהה ביותר האפשרית של המטופל ורמת חיים מקסימלית.
מטרה אחרונה זו מהווה את המטרה הסופית, ואילו המטרות האחרות הן אבני היסוד להשגתה.

מאפיינים מקצוע ריפוי בעיסוק
דגש על חזרה לפעילות יום יומית בעלת ערך למטופל.
שיתוף פעולה רב של משפחתו, חבריו וסביבתו הקרובה של המטופל בקביעת המטרות.
עיצוב המטרות עם המטופל עצמו כחלק בלתי נפרד מהטיפול בריפוי בעיסוק.
היכולת של המטפל בריפוי בעיסוק לתקשר ולעבוד באופן אפקטיבי עם בעלי מקצוע נוספים על מנת לקדם את מצבו של המטופל.
הצורך של המטפל להתמודד עם טווח רחב של רשת תמיכה חברתית-(ממטופלים אשר להם תמיכה ערכית ודינמית עד למטופלים עצמאים וחסרי תלות)
המודעות של המטפל לחשיבות הן הידע המדעי והן האומנותיות שבטיפול להשגת התוצאה הרצויה.

המישור השני
המישור השני של הריפוי בעיסוק הינו המישור העקיף.במישור זה מקנה הריפוי בעיסוק ידע, כישורי למידה, עצות בארגון הזמן, שימוש נכון בשעות הפנאי ועוד שפע של כיוונים נוספים למצבים מגוונים. כל אלו הופכים את הריפוי בעיסוק למקצוע מחקרי אשר מתרכז בבניית פיתרונות יצירתיים ומגוונים לבעיות שונות.

התרומה של ריפוי בעיסוק לאנשים עם מגבלה
הטיפול בריפוי בעיסוק מקנה למטופלים כלים, כישורים ומיומנויות שבאמצעותם יכול המטופל להתמודד עם מצבו ולתפקד בדרך הטובה ביותר.
הטיפול בריפוי בעיסוק לוקח את "מרכיבי התיפקוד", אותם אלמנטים נלמדים או תורשתיים ועוזר למטפל להפעיל אותם ב"תחומי התיפקוד" העבודה, המשפחה, וכד'.
יש להדגיש כי תרומתו של הטיפול בריפוי בעיסוק הוא בעובדת היותו "מעורר" כישורים ומיומנויות להתמודד עם מצבים שונים.
כישורים אלו חבויים ורדומים אצל המטופל עקב הפגיעה או הליקוי הקיים.
תהליך הריפוי בעיסוק חושף ומדגיש את הכישורים והמיומנויות הללו (עצמאות, הסתגלות, וכד'), תוך כדי התאמה מקסימלית למצבו של המטופל.

התרומה של הריפוי בעיסוק לחברה
במעגל המצומצם, מקנה הריפוי בעיסוק למשפחה ולחברים המקיפים את המטופל כלים כיצד לשמר ולטפח את מצבו האופטימלי של המטופל ומתי לבצע התערבות מכוונת.
במעגל הרחב יותר, הטיפול בריפוי בעיסוק מאפשר לחברה "לקבל" את המטופל אליה במצב קל יותר ופחות בעייתי, וכך נחסכים משאבים כספיים, היות והמטופל קיבל כלים והכוונה לחזרה לפעילות ועבודה.

ביבליוגרפיה

זק"ש, דליה.(עורכת), (1992). תחומי ההתמחות של הריפוי בעיסוק. הגדרת ריפוי בעיסוק, עמוד 3. ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל. הארגון הארצי של המרפאים בעיסוק בישראל.

Neistadt,M.E.& Blesedell Crepeau,E.(1998).  Introduction to Therapy.In:M.E.Neistadt & Blesedell Crepeau (Eds). Willard & Spackman's Occupational Therapy. Ninth Ed. Philadelphia:Lippincott-raven Publishers. Ch 1 (pp.5-8)

Punwar, A.J.& Peloqnim,S.M.(2000). Occupational Therapy: Principles & Practice. Third Ed. Lippincott Williams & Wilkins, Baltimore, Maryland. (Ch.1 pp.3-6)