ילד עם ביטחון עצמי נמוך – הבנות והמלצות חשובות
בכתבה הקודמת ילד חסר ביטחון עצמי זיהינו את מאפייניו. ילד שמדבר בשפה המשקפת חוסר יכולת (אני לא יכול, אני לא יודע, תעזרו לי, תעשו לי), נוטה להמנע מעשייה עצמאית ונשאר במקום הנוחות שלו. ילד עם ביטחון עצמי נמוך יכול להיות ילד שבטחונו נמוך בתחום קושי מסויים או ביטחון עצמי כללי נמוך. לדוגמא, ילד עם קשיי שפה (קשיי שליפה או הבעת מסר מילולי מורכב) יכול היות חסר ביטחון בדיבור מול קבוצת השווים, אנשים חדשים או מבוגרים או מול משימות בעברית. לעומת זאת בתחומים אחרים כמו על מגרש הכדורגל, במשחקי בניה או משימות חשבון בטחונו יהיה נורמטיבי או גבוה. לעומת זאת ילדים עם קשיים רבים או משולבים מציגים פעמים רבות ביטחון עצמי נמוך במגוון תחומים. אם לילד קשיי קשב, קשיי שפה, קשיי למידה עצמאית, קשיים רגשיים או סרבול מוטורי לעיתים קרובות הוא יראה חוסר ביטחון במצבי למידה או בסיטואציות חברתיות. הוא כבר למד שהמצבים האלו קשים עבורו, דורשים משאבי קשב, התמדה, למידה או הבנה שמורכבים לו ולכן מעדיף להמנע מראש או להשתלב רק עם עזרה או תנאים המאפשרים הצלחה ודאית.
השלב הראשון בתהליך הוא לנסות למפות באיזה מצבים מתבטא הביטחון העצמי הנמוך. האם מתבטא בתפקוד יומיומי כמו לבוש ורחצה, האם מתבטא בקושי ללמוד או לשחק משחק מובנה, האם מתבטא בעיקר בתנועה וספורט או האם מתבטא בהתמודדות עם חברים. הנחת היסוד היא שאי אפשר לשפר ביטחון עצמי כללי אלא אפשר לשפר ביטחון עצמי ספציפי לתפקוד שהילד מציג בו את הקושי. לדוגמא, אם לילד ביטחון עצמי נמוך בקריאה וכתיבה, צריך לקבל שיעורי הוראה מתקנת או טיפולי ריפוי בעיסוק לשיפור הקריאה והכתיבה. כשהילד יתאמן וישתפר במיומנויות אלו ,תוך הבנה מה הוא עושה כדי להצליח בהם, בטחונו בתחום ישתפר. הוא פשוט יראה שמצליח יותר ויותר ויבין מה הגורמים להצלחה זאת שהופכים אותו לעצמאי בתחום. לא הגיוני לקחת את הילד עם קשיי למידה לרכיבה טיפולית על סוסים כדי לשפר ביטחון עצמי בלמידה. ביטחון עצמי הוא תלוי הקשר. אם הקושי הוא בלמידה, צריך לטפל בשיפור יכולות למידה.
השלב השני הוא להבין לאיזה איש מקצוע יש לפנות כדי לקבל עזרה, להתחיל טיפול, לא לדחות, לא להפסיק באמצע ולא לחשוש לתת לילד מספר טיפולים בו זמנית אם צריך.
אם לילד יש קשיי שפה הוא זקוק לטיפול של קלינאית תקשורת כדי שתיתן לו כלים ותאפשר תרגול לשליפה והבעת מסר מילולי
אם לילד קשיי למידה הוא זקוק להוראה מתקנת קבועה שתיתן לו כלים להיו לומד עצמאי, לומד שמבין מה הוא עושה כדי להצליח בכיתה.
אם לילד סרבול מוטורי, טונוס נמוך וחשש מתנועה יש לבחון אפשרות לטיפולי ריפוי בעיסוק או ספורט טיפולי אחד על אחד או בקבוצה קטנה במקביל לשיעורי שחיה פרטניים. יש להמנע מחוגי ספורט בקבוצות גדולות שבו יתקשה הילד לביצוע תנועות מול ילדים אחרים. יש לעודד תנועה ברמת אתגר מתאימה לאחר קבלת הדרכה מאיש מקצוע
אם לילד קשיים רגשיים – חברתיים – יש לפנות למטפל רגשי שיזהה את מוקדי הקושי וימקד ביחד איתכם את מטרות הטיפול מול ההורים והילד. הוא עשוי לעבוד עם הילד על מטרות חשובות כמו יציאה מאגוצנטריות (הבנה חברתית משופרת), כלים לפתרון בעיות במצבי חברתיים או התמודדות עם פחדים.
חשוב ביותר הוא תמיד להרבות בהדרכת הורים. יש הורים שרוצים רק שיטפלו בילד שלהם. הם אינם מבינים שהטיפול מתחיל, ממשיך ונגמר בעבודה מול הורים. ברגע שההורה מבין מה הקשיים, מה הסיבות ומה דרכי התגובה והתנהלות האלטרנטיבות לאופן שבו מתנהל,השינוי יהיה דרמטי. הוא עשוי לייצר בבית שינויים מרחיקי לכת באופן שבו מתקשר עם הילד, הוא יכול לקדם מתן שיעורים וטיפולים רלוונטים בתחומי הקושי תוך הבנת חשיבותם לטווח הארוך. הוא יכול לעשות את השינוי העמוק ביותר והארוך טווח בחיי הילד. תמיד זכרו שהדרכת הורים הוא זמן זהב והשקעה אמיתית בילדים שלכם ובקשר שלכם איתם.
ולסיום ולא פחות חשוב, לרשום את הילד לחוג שאוהב ומצליח בו באופן טבעי. לשם כך צריך לגלות או לזהות במה הילד חזק וגם אוהב. האם צריך לרשום אותו לחוג טיפוס, האם צריך לרשום אותו לחוג גיטרה או תופים (מוזיקלי), האם להתחיל חוג תכנות או רובוטיקה (חוש טכני טוב), חוג ניווט, טיולים או צפרות (חיבור לטבע) או לחוג רכיבה על סוסים. חוויות של הצלחה וחיבור למה שהילד אוהב וטוב בו באופן טבעי ימלא את הנפש ויבנה את ביטחונו בדרך אחרת. השתלבות בעיסוק או פעילות משמעותית זאת ישקף לו בעקביות שיש תחומים שקל לו למוד, להתקדם, להתפתח ולהצליח. ילדים עם קשיי קשב, קשיי למידה וקשיים רגשים זקוקים לעוגן הזה שמראה להם בעקביות במה הם מצליחים ובמה הם טובים. זה גם יאזן את המצבים בהם חשים חוסר מסוגלות.
