למה הילד לא עצמאי בלבוש והתארגנות



למה הילד  צריך עזרה לנגב את הטוסיק אם הוא כבר קרוב לגיל שש ? האם זה עדיין הגיוני שהילד צריך עזרה לגרוב גרביים בגיל חמש ? האם בגיל ארבע עדיין צריך לשים לילד חולצה ומכנסים או שהוא צריך כבר ללמוד לבד ? האם ילד בן חמש צריך עזרה כדי לנעול נעלים או שהוא סתם מתפנק ? הורים רבים פונים למרפא בעיסוק בשאלות לגבי עצמאות הילד בלבוש יומיומי. התפתחות  עצמאות הילד בלבוש והתארגנות יומיומית היא פונקציה של גיל, התפתחות רגשית, התפתחות יכולות מוטוריות וקוגניטיביות וסוג הסביבה והדרישות אליו נחשף הילד.

גיל הילד
ככל שהילד גדל יכולתו להתלבש ולהתארגן בבוקר באופן עצמאי עולה. בגיל שנתים לומד הילד להוריד נעלים, לעזור בהורדת מכנסיים, להוציא ידיים בשרוולים כששמים לו חולצה. בגיל 3.5 לומד הילד לשים חולצה ומכנסיים כאשר הוא מקבל עזרה מילולית קלה והכוונה בכיוון לבישת הבגד. במקרים רבים ילד בגיל ארבע מתלבש באופן עצמאי. הוא מצליח להוריד בגדים באופן עצמאי (חולצה המושרת דרך הראש), שם גרביים ונעלים (למעט שריכת שרוכים ופעולות קשות פיזית) ואף לומד לסגור רוכסן מעיל ומכנס. סביב גיל 5-6 הילד לא רק עצמאי לגמרי בלבוש , הוא גם לומד לשרוך שרוכים, אלא גם מצליח להתלבש באופן מהיר ועצמאי ללא צורך בתזכורת והכוונה .

מאפיינים רגשיים
אז למה הילד שלי בן חמש עדיין רוצה שאעזור לו לנגב את הטוסיק בשירותים או שאעזור לו לגרוב גרביים ? לפעמים ישנם ילדים שצריכים יותר עזרה. לא בגלל שהם לא מבינים או יכולים פיזית להתלבש ולהתארגן באופן עצמאי אלא הם צריכים  לווי רגשי ארוך יותר. לעיתים מדובר בילדים יותר רגישים, כאלו שמתפתחים רגשית יותר לאט, לעיתים הדבר קשור לעיתות משבר או שינוי (פרידה של הורים, מעבר דירה, אח חדש שנולד ומשנה את סדרי העדיפויות) . לעיתים המצב הרגשי מתלבש על קשיים תפקודיים. לדוגמא, הילד טרם למד לגרוב גרבים עצמאית ומעדיף להמנע מהקושי ולהיות תלוי בהורה שיעזור לו או יעשה עבורו.

חשיבה מוטוריקה, התארגנות ולבוש
בדרך כלל לא חושבים על לבוש והתארגנות בבוקר במונחי חשיבה ומוטוריקה, אך אלו כרוכים במגוון נרחב של יכולות חשיבה, מוטוריקה ותחושה. אם הילד אינו זוכר את רצף תהליך ההתארגנות, שוכח או מוסח (בגלל בעיות קשב/ מהלך חשיבה מתפזר) הוא יהיה זקוק לעזרה רבה  בלבוש (בעיקר ברצף הלבוש) וקצב ההתארגנות יהיה ארוך יותר. אם ילד בן חמש לדוגמא מתקשה במוטוריקה עדינה או בעל טונוס שריר נמוך הוא עשוי לגלות קושי בגריבת גרביים ובכפתור מכנסיים ולפתח דפוס המנעותי או תלותי. אם ילד אחר רגיש לקור או תוויות בגב החולצה הוא עלול להימנע מתהליך הלבוש, שכן החשיפה לגרייה תחושית לא נעימה גוררת הימנעות ופחד .

סביבה משפחתית ודרישה הורית
ישנם הורים שכל כך רגילים לעזור ולטפל בילד שהם שכחו שהוא יכול לעשות הרבה דברים לבד. מתוך הרגל הם עוזרים בלבוש והתלות נשמרת. לעיתים מדובר בהורים שפשוט רגילים לעזור הרבה ולעיתים מדובר בהורים שחושבים שהילד אינו יכול להתלבש ולהתארגן באופן עצמאי. ישנם מצבים שההורה אינו מבין כמה עצמאות הילד בלבוש והתארגנות הוא תהליך מהותי להתפתחותו (התפתחות דימוי עצמי) והוא חושב שעזרה היא דווקא טובה ומקדמת את הילד. לעומת זאת אם תכנסו לבית מרובה ילדים תגלו לרוב שהילדים מתלבשים ומתארגנים לבד מגיל צעיר מאוד. הדרישה הסביבתית לעצמאות היא לעיתים גבוהה מאוד נוכח העדר משאבי זמן וידיים זמינות, דבר שמוביל לעצמאות הילד בלבוש והתארגנות.

לסיכום התפתחות עצמאות הילד בלבוש היא פונקציה של גילו, התפתחותו הרגשית, המוטורית והקוגניטיבית, כמו גם דרישות הסביבה.
חשוב מאוד לנסות לקדם את עצמאות הילד הן בשביל להפחית את העומס על ההורהוהן בשביל לפתח את עצמאות הילד ותחושת המסוגלות שלו.

צרו איתי קשר: